בתקופה האחרונה, שבה נראה כי כולם מגיעים למשרדים עם סוג מחריד במיוחד של אבולה ושיעול שמעורר געגועים לקדחת הנילוס (מה קורה לכם, אנשים? לא שמעתם על יום מחלה בבית?), נראה כי הרפואה המודרנית הולכת פייפן.

בניסיוני למצוא פיית קסמים שתושיע עלמה כמוני הנגעלת מהבקטריות האנושיות הסובבות אותה, כזו שתמנע ממני ליפול למשכב ולטבוע בזיעה שאינה זיעת אימון, פגשתי את מיה קימל – מדקרת מהוללת שהעבירה לפני כשלושה חודשים את הקליניקה שלה לרפואה סינית ממרכז העיר לצפון הישן והמנומנם של העיר. קימל מטפלת גם באמצעות טאי צ'י, צ'י קונג ויוגה, אך גולת הכותרת – זו שאפשרה לי לשרוד את מיחושי החיים ושלחה אותי הביתה בתצורה של שמש – היא שיטת הדיקור הסיני.

למי שחי על אדוויל ולא מכיר את נפלאות השיטה, אספר שמדובר בטיפול עדין ופשוט שכולל אבחון, החדרת מחטים דקיקות וכמעט בלתי מורגשות לאזורים שונים בגוף בהתאם לאבחנתה של קימל ובהתאם לתורת הרפואה הסינית (אין קשר בין אזור המיחוש לאזור שאליו מוחדרת המחט) ושריצה בת כ־30 דקות עם כל הטוב הזה, ללא נייד, פייסבוק או הפרעות חיצוניות.

במהלך הטיפול מתפשטת בגוף תחושת רוגע ונינוחות שאינה בדיוק תואמת את העובדה שיש לכם מחט באמצע המצח, ולאחריו אפשר להמשיך ביום כרגיל או לנתב את האנרגיה הרגועה לשינה מתוקה. את הדיקור הזה מבצעת קימל במסגרת פרטית (כשעה של טיפול הכולל אבחון, דיקור ומנוחה עם המחטים על מיטה בחדר פרטי בקליניקה) או, וזה השוס – דיקור קהילתי – טיפול שמתבצע בחדר שבו מספר מיטות עם מטופלים שונים שנחים עליהן, כל אחד עם מחטיו, בשקט מופתי.

היתרון בטיפול כזה הוא שהוא זול משמעותית מטיפול פרטי, כך שניתן לשלבו ביתר קלות בלו"ז השבועי או החודשי בלי להכביד על הארנק. החורף, לשמחתי, כבר לא יהיה לי סינוסיטיס. ברכה על מחטייך, מיה!

מיה קימל, 4538804־054.

לתיאום תור או התייעצות עם מיה קימל

לחצו לצפייה בכתבה באתר טיים אאוט